לילה טוב לכולם,
בשבוע שעבר התחלתי לכתוב על המושג שנקרא "שחיקה" אשר מלווה אותנו כמעט בכל תחום בחיינו. המסקנה העיקרית אליה הגעתי ושאותה ניסיתי להעביר כאן היא שלצערנו הרב השחיקה הינה בלתי נמנעת. היא קופצת לבקר בכל תחום ותחום שבחיינו. הפעם אכתוב מספר מחשבות שעלו במוחי בחלוף השבוע האחרון, ואני מקווה שלפחות כמה מכם ייקחו משהו איתם ואולי הדבר יהיה להם לעזר.
ראשית חשוב להסביר מעט מעבר לדוגמאות שנתתי בשבוע שעבר, ואתחיל דווקא בפירוש המינוח כפי שהוא נתפס בעיניי. ה"שחיקה" הינה בעצם תוצר לוואי של פעולות / מצבים יומיומיים / תקופתיים אשר מרבים לחזור על עצמם בורייאציה כזו או אחרת. עצם החזרה ועצם קיומו של מצב מסויים בקביעות מביא לתחושה של ה"שחיקה".
אם כן, כפי שכבר הזכרנו ה"שחיקה" קיימת מאליה ולכאורה אין צורך כלל בדיון האם היא טובה או רעה. אך דווקא מכיוון שאין צורך בדיון שכזה - אשמח לעלותו. על פניו היינו חושבים שהשחיקה הינה רעה, אשר מלווה בהרגשה רעה ומשרה אווירה לא נעימה של מציאות רוטינית החוזרת על עצמה שוב ושוב. אך מי שכבר קרא מספר בלוגים שכתבתי יודע שדווקא כשעל פניו נראה משהו אחד אני סובר משהו אחר, בדיוק את ההיפך. לדעתי, מי שרוצה להתמודד עם השחיקה ואף לנצח אותה חייב לעשות פעולה פשוטה לכאורה אך פעולה שדורשת יצירתיות והתמדה. הפעולה הזו נקראית "גיוון". הגיוון הוא האח החורג של השחיקה, ובעת קיומו לאחות "שחיקה" אין מקום בליבו / בגופו של האדם.
אם נחזור לדוגמאות שלנו מהשבוע שעבר, הרי ש: אם ניקח את העובד המצטיין אשר נמצא בתפקידו תקופה ארוכה מאוד, הייתי ממליץ לו לעשות את אותה עבודה בדרכים אחרות. אולי לשנות את סדר הפעולות, אולי להחליף מקומות ישיבה, לאמץ הרגלים חדשים ואפילו לשתות את הקפה בכוס שונה מדי בוקר.
ודוגמא נוספת היא אותו תלמיד מצטיין שהשחיקה גורמת לו לאבד מציוניו ולהצליח פחות משהתרגל בעבר. הייתי ממליץ לאותו תלמיד - להחליף מקומות ישיבה, לשנות הרגלי כתיבה וסיכום בין שיעור לשיעור, להחליף צבע עט בעת הכתיבה ובכלל כל דבר אשר נראה לו נכון לגוון בו.
כן, כמדומני אם השחיקה היא שגורמת לנו להגיע לגיוון ולהתנסויות חדשות, אינני יכול לומר שרעה היא עבור האדם. ואם אנשים אינם מצליחים במלחמה עם השחיקה והם בוחרים שלא לגוון - אז ניתן לומר כי השחיקה רעה להם, אך מי שהביא אותה על עצמו שלא יצפה לרחמים...
רק חשוב לי להבהיר ולהדגיש - הגיוון אין פירושו החלפת העיקר, אלא חשוב יותר לגוון בפרטים הקטנים תחת אותו עיקר. כך שלדוגמא לאותו עובד לא המלצתי להחליף מקום עבודה (אע"פ שגם זו אפשרות בחלק מהמקרים), ולאותו תלמיד לא המלצתי להחליף את בית הספר או להירשם לתואר אקדאי אחר (למרות שבמקרים מסויימים טוב יעשה אם יחליף), הגיוון בא במקומות הקטנים, ודווקא שם הוא מצליח לדחוק את האחות שחיקה מחוץ לתמונה.
אז שיהיה סופ"ש נעים לכולנו ונשתמע שבוע הבא!
נתי
בשבוע שעבר התחלתי לכתוב על המושג שנקרא "שחיקה" אשר מלווה אותנו כמעט בכל תחום בחיינו. המסקנה העיקרית אליה הגעתי ושאותה ניסיתי להעביר כאן היא שלצערנו הרב השחיקה הינה בלתי נמנעת. היא קופצת לבקר בכל תחום ותחום שבחיינו. הפעם אכתוב מספר מחשבות שעלו במוחי בחלוף השבוע האחרון, ואני מקווה שלפחות כמה מכם ייקחו משהו איתם ואולי הדבר יהיה להם לעזר.
ראשית חשוב להסביר מעט מעבר לדוגמאות שנתתי בשבוע שעבר, ואתחיל דווקא בפירוש המינוח כפי שהוא נתפס בעיניי. ה"שחיקה" הינה בעצם תוצר לוואי של פעולות / מצבים יומיומיים / תקופתיים אשר מרבים לחזור על עצמם בורייאציה כזו או אחרת. עצם החזרה ועצם קיומו של מצב מסויים בקביעות מביא לתחושה של ה"שחיקה".
אם כן, כפי שכבר הזכרנו ה"שחיקה" קיימת מאליה ולכאורה אין צורך כלל בדיון האם היא טובה או רעה. אך דווקא מכיוון שאין צורך בדיון שכזה - אשמח לעלותו. על פניו היינו חושבים שהשחיקה הינה רעה, אשר מלווה בהרגשה רעה ומשרה אווירה לא נעימה של מציאות רוטינית החוזרת על עצמה שוב ושוב. אך מי שכבר קרא מספר בלוגים שכתבתי יודע שדווקא כשעל פניו נראה משהו אחד אני סובר משהו אחר, בדיוק את ההיפך. לדעתי, מי שרוצה להתמודד עם השחיקה ואף לנצח אותה חייב לעשות פעולה פשוטה לכאורה אך פעולה שדורשת יצירתיות והתמדה. הפעולה הזו נקראית "גיוון". הגיוון הוא האח החורג של השחיקה, ובעת קיומו לאחות "שחיקה" אין מקום בליבו / בגופו של האדם.
אם נחזור לדוגמאות שלנו מהשבוע שעבר, הרי ש: אם ניקח את העובד המצטיין אשר נמצא בתפקידו תקופה ארוכה מאוד, הייתי ממליץ לו לעשות את אותה עבודה בדרכים אחרות. אולי לשנות את סדר הפעולות, אולי להחליף מקומות ישיבה, לאמץ הרגלים חדשים ואפילו לשתות את הקפה בכוס שונה מדי בוקר.
ודוגמא נוספת היא אותו תלמיד מצטיין שהשחיקה גורמת לו לאבד מציוניו ולהצליח פחות משהתרגל בעבר. הייתי ממליץ לאותו תלמיד - להחליף מקומות ישיבה, לשנות הרגלי כתיבה וסיכום בין שיעור לשיעור, להחליף צבע עט בעת הכתיבה ובכלל כל דבר אשר נראה לו נכון לגוון בו.
כן, כמדומני אם השחיקה היא שגורמת לנו להגיע לגיוון ולהתנסויות חדשות, אינני יכול לומר שרעה היא עבור האדם. ואם אנשים אינם מצליחים במלחמה עם השחיקה והם בוחרים שלא לגוון - אז ניתן לומר כי השחיקה רעה להם, אך מי שהביא אותה על עצמו שלא יצפה לרחמים...
רק חשוב לי להבהיר ולהדגיש - הגיוון אין פירושו החלפת העיקר, אלא חשוב יותר לגוון בפרטים הקטנים תחת אותו עיקר. כך שלדוגמא לאותו עובד לא המלצתי להחליף מקום עבודה (אע"פ שגם זו אפשרות בחלק מהמקרים), ולאותו תלמיד לא המלצתי להחליף את בית הספר או להירשם לתואר אקדאי אחר (למרות שבמקרים מסויימים טוב יעשה אם יחליף), הגיוון בא במקומות הקטנים, ודווקא שם הוא מצליח לדחוק את האחות שחיקה מחוץ לתמונה.
אז שיהיה סופ"ש נעים לכולנו ונשתמע שבוע הבא!
נתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה