כבר חצי שנה שלא כתבתי מילה בבלוג שלי, ואיכשהו אחרי החדשות מאתמול אני מרגיש צורך בלתי נשלט לכתוב. אז לאלו מכם ששמחים על כך - תודה על הפרגון, ואלו שלא - אתם מוזמנים ללחוץ על הכפתור X למעלה ולסגור את החלון, אני מבטיח לא להיעלב (אולי רק קצת :-)).
ראשית, אתוודה.
אינני נמנה על אותם האנשים שלבשו את חולצתו של גלעד שליט, מעולם לא ביקרתי במאהל המחאה של המשפחה ואף יותר מכך - לא עקבתי אחר מספר הימים המדויק מהיום שגלעד נתלש ממשפחתו וממולדתו. אם אני מתבייש בכך? לא...
יתרה מכך - תמיד האמנתי שכל מפגן כח שנעשה כנגד ממשלת ישראל רק העלה את תג מחירו של גלעד, ואני עדיין מאמין שכך היה. אבל ביום שכזה אין בי שום כוונה לכתוב על מחירים, ההיפך - אני מעוניין לפנות אל אותם מתנגדים לעסקה יהיו סיבותיהם אשר יהיו...
המתנגדים לעסקת שליט מתחלקים למספר קבוצות:
-נפגעי העבירות של האסירים המשוחררים
אין לי מילה, וחצי מילה לומר לכם. אני כואב את כאבכם, ומלא בהבנה לתחושות שלכם. אגב, אותה תחושת הבנה אשר גיליתי כלפי משפחת שליט כשדרשה לבצע עסקה מול החמאס בכל מחיר. אני רק יכול לאחל לכם שלא תדעו עוד צער ושתזכו מעתה והלאה רק לרגעי אושר.
-החוששים מהרעה במצב הבטחוני עקב שחרור מחבלים
עליי לציין שאני נמנה עם החברים בקבוצה הזו, אך יחד עם זאת בניגוד אליהם אני יודע לעשות איזון מאוד פשוט אשר נדרש עקב הנסיבות הנוכחיות. מספר דברים לי אליהם אשר אולי יצליחו למתנם ולאזנם בכדי להביאם לתמוך בעסקה ולקבל את גלעד בחיבוק חם ואוהב:
1. חטיפות חיילים תמיד היו ותמיד יהיו למטרה עבור אויבנו. אין בעסקה כזו או אחרת בכדי לבסס את רצונם לבצע פעולות מסוג זה. אני מסכים שהעסקה לא ממגרת את התופעה אך היא בהחלט לא תגרום להסלמה. אני קורא לממשלה ולעומד בראשה לצאת בתהליך חקיקה למקרים עתידיים (שהלוואי ולא יהיו) כיצד יש לנהוג במצבים מסוג זה.
2. שחרור מחבלים עם דם על הידיים הוא דבר נורא - אין ויכוח. אבל אם ישראל הצליחה לגרום לכך שהשמות הכבדים אשר דרש חמאס יישארו בכלא הישראלי - דיינו. אם ישראל הצליחה לעמוד חלקית על דרישתה לגרש חלק ניכר מהאסירים משטחי מדינת ישראל - דיינו. ואם ישראל הצליחה שלא להתחייב שלא תחסל את הנבלות הללו - דיינו דיינו דיינו. שיעור ראשון בניהול מו"מ מסביר שבכדי להגיע להסכם טוב על שני הצדדים להתפשר וזה בדיוק מה שקרה הפעם. האם ציפיתם שישראל תקבל את כל מבוקשה??! תרשו לי לגחך...
3. ראש השב"כ, הרמטכ"ל ושר הביטחון קראו היטב את תנאי העסקה ונתנו את ברכת הדרך. אם שלושת קודקודי הביטחון במדינה שלנו נותנים את ברכת הדרך למהלך - בואו ניתן להם קרדיט ונצעד אחריהם. אף לא אחד מהמתקוממים לעסקה מבין בביטחון יותר משלושת אלו. זה המקום להזכיר ששר הביטחון לפני מספר חודשים סירב לעסקה במתווה מסוים (וכך גם ראש הממשלה) מהסיבה שההסכם היה מסוכן למדינת ישראל. אם היום העסקה מתקבלת - אין המשמעות לצייר פה זיגזוג של מנהיגנו אלא שינוי בתנאי ההסכם שהגיש חמאס. (אנצל פסקה זו לברך את שר הביטחון שרק לפני עשור הייתי אחד ממתנגדיו כראש ממשלה, אך עליי להודות שכשר ביטחון הוא עושה עבודתו בצורה טובה מאוד).
-המלעיזים על הסיבה לקבלת העסקה ולתזמון
1. עסקה בימים של מחאה חברתית - עסקה מהסוג הזה שנחתמה אתמול אינה מתקבלת ביום - יומיים ואף לא בשבוע - שבועיים. אין לבעיית המתמחים, לאוהלים ברוטשילד, למחאות העובדים במשק ואפילו לא למחיר הקוטג' שום קשר לחתימה על העסקה. די לזלזל באינטליגנציה של האנשים כאן, העסקה נרקמה בחדרי חדרים למעלה מחודשיים עם מספר מאוד מצומצם של אנשים. במקום להעריך זאת - אנחנו דואגים למנת הציניות היומית ומלעיזים על הממשלה בכלל ועל העומד בראשה בפרט.
2. מדוע היום, ולא לפני שנתיים - אולי מפני שתנאי העסקה היו שונים?? אולי מפני שחמאס לא הסכים להתגמש כפי שהסכים הפעם? מה אתם אומרים? יכול להיות??! או שאנחנו בוחרים שוב להטיל רפש בעשייתו של ראש הממשלה (מה שהפך למאוד פופולארי בתקופה הזו).
-התקשורת וערוצי הטלויזיה
תרשו לי כמנהגי בקודש - להתמלא בתחושת בחילה ורצון עז להקיא כשאני מתייחס למושג הזה שנקרא תקשורת במדינתנו הקטנה. קיימים עיתונאים ואנשי חדשות שמוציאים ממני תחושות זלזול עצום במושג שנקרא "תקשורת אובייקטיבית".
ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10 - אינני מתבייש שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה פה, אבל אני כן מתבייש בכם שאתם עוסקים בתחום שאמור להיות מושתת על עקרון של אובייקטיביות ואתם מוכיחים מפעם לפעם שאתם פשוט לא מסוגלים. אני מתבייש בעצמי שאני יושב ומקשיב לטמטום שיוצא לכם מהפה, ומתעצבן כל פעם מחדש. הרי כל בר דעת מבין שכל החלטה שלא היתה מתקבלת אתמול הייתם צולבים את ראש הממשלה על ההחלטה השניה שלא התקבלה. אם עד אתמול הייתם חובשים את הכובע של השמאל הקיצוני והייתם מגנים כל החלטה ימנית שהיתה מתקבלת על ידי ראש הממשלה - הפעם הגדלתם לעשות ושמעתי מפיכם מרגליות שהייתי עלול לחשוב שנאמרו מפיו של ברוך מרזל (שייבדל לחיים ארוכים). את הרצון שלכם לנגח את נתניהו אני מבין - אבל גם כאן?? כשמחזירים את גלעד שליט הביתה (אחד הקמפיינים היותר מתוקשרים שהיו במדינתנו מאז הוקמה) במחיר הטוב ביותר שניתן היה להוציא בהתאם לנסיבות?? זה כבר גדול עליי...
כמה חוסר רגישות בשאלות של כתבי השטח, כמה חוסר מקצועיות וחוסר רהיטות של הפרשנים באולפן?! כמה עוד אפשר לסבול אתכם?! אני לא אתפלא אם ביום שגלעד יחזור (במהרה בימינו אמן!) יפנה אליו כתב בשאלה "איך אתה מרגיש?" או "האם האמנת שאתה שווה 1027 אסירים?". חאלאס - לא יכול לשמוע אתכם!!!
מתפלל ליום שהעיתון "ישראל היום" יקים ערוץ טלויזיה ואז אוכל להעיף את ערוצי החדשות המבזים הללו לכל הרוחות.
1. עסקה בימים של מחאה חברתית - עסקה מהסוג הזה שנחתמה אתמול אינה מתקבלת ביום - יומיים ואף לא בשבוע - שבועיים. אין לבעיית המתמחים, לאוהלים ברוטשילד, למחאות העובדים במשק ואפילו לא למחיר הקוטג' שום קשר לחתימה על העסקה. די לזלזל באינטליגנציה של האנשים כאן, העסקה נרקמה בחדרי חדרים למעלה מחודשיים עם מספר מאוד מצומצם של אנשים. במקום להעריך זאת - אנחנו דואגים למנת הציניות היומית ומלעיזים על הממשלה בכלל ועל העומד בראשה בפרט.
2. מדוע היום, ולא לפני שנתיים - אולי מפני שתנאי העסקה היו שונים?? אולי מפני שחמאס לא הסכים להתגמש כפי שהסכים הפעם? מה אתם אומרים? יכול להיות??! או שאנחנו בוחרים שוב להטיל רפש בעשייתו של ראש הממשלה (מה שהפך למאוד פופולארי בתקופה הזו).
-התקשורת וערוצי הטלויזיה
תרשו לי כמנהגי בקודש - להתמלא בתחושת בחילה ורצון עז להקיא כשאני מתייחס למושג הזה שנקרא תקשורת במדינתנו הקטנה. קיימים עיתונאים ואנשי חדשות שמוציאים ממני תחושות זלזול עצום במושג שנקרא "תקשורת אובייקטיבית".
ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10 - אינני מתבייש שבנימין נתניהו הוא ראש הממשלה פה, אבל אני כן מתבייש בכם שאתם עוסקים בתחום שאמור להיות מושתת על עקרון של אובייקטיביות ואתם מוכיחים מפעם לפעם שאתם פשוט לא מסוגלים. אני מתבייש בעצמי שאני יושב ומקשיב לטמטום שיוצא לכם מהפה, ומתעצבן כל פעם מחדש. הרי כל בר דעת מבין שכל החלטה שלא היתה מתקבלת אתמול הייתם צולבים את ראש הממשלה על ההחלטה השניה שלא התקבלה. אם עד אתמול הייתם חובשים את הכובע של השמאל הקיצוני והייתם מגנים כל החלטה ימנית שהיתה מתקבלת על ידי ראש הממשלה - הפעם הגדלתם לעשות ושמעתי מפיכם מרגליות שהייתי עלול לחשוב שנאמרו מפיו של ברוך מרזל (שייבדל לחיים ארוכים). את הרצון שלכם לנגח את נתניהו אני מבין - אבל גם כאן?? כשמחזירים את גלעד שליט הביתה (אחד הקמפיינים היותר מתוקשרים שהיו במדינתנו מאז הוקמה) במחיר הטוב ביותר שניתן היה להוציא בהתאם לנסיבות?? זה כבר גדול עליי...
כמה חוסר רגישות בשאלות של כתבי השטח, כמה חוסר מקצועיות וחוסר רהיטות של הפרשנים באולפן?! כמה עוד אפשר לסבול אתכם?! אני לא אתפלא אם ביום שגלעד יחזור (במהרה בימינו אמן!) יפנה אליו כתב בשאלה "איך אתה מרגיש?" או "האם האמנת שאתה שווה 1027 אסירים?". חאלאס - לא יכול לשמוע אתכם!!!
מתפלל ליום שהעיתון "ישראל היום" יקים ערוץ טלויזיה ואז אוכל להעיף את ערוצי החדשות המבזים הללו לכל הרוחות.
לסיום - עד כמה זה סמלי שאתמול נחתמה העסקה לשחרור חיילנו החטוף גלעד שליט ושהיום אני חוזר לכתוב בבלוג שנקרא "להיות חופשי", אני משאיר לכם לקבוע. אני בכל אופן מרגיש הרגשה מיוחדת בכתיבת שורות אלו. ואני מקווה שההרגשה הזו תמשיך ותלווה אותי בהמשך גם בעדכונים הבאים ובנושאים האחרים שעליהם אחליט לכתוב.
מילה לגלעד - גם אם חלק מהאנשים יעמוד בדעתו ובקרירות ארורה לא יפתח ידיו לחבקך, אל תיעלב! זו המדינה שלנו, ואין לנו אחרת. כולנו חכמים גדולים, ומבינים יותר מכל מנהיג, שר וראש ממשלה שהיו פה. הפעם, ובניגוד מוחלט למה שהתרחש פה במדינה בחצי שנה האחרונה - אני עומד גאה בדגל, במדינה, בממשלה וכן - גם בראש הממשלה בנימין נתניהו (המנהיג שכל כך קל לשנוא ולהשמיץ) שבפעם המי יודע כמה הוכיח שהחלטות קשות וסבוכות רק הוא יודע לקבל.
מאחל לכם ולכל בני ביתכם חג סוכות שמח ושנה טובה!
כל מילה בסלע!
השבמחק